המום!!

תחושת עומס יתר: מה זה אומר עבורי?

כרגע, כשאני יושבת וכותבת את המילים האלה, אני מרגישה את הלב שלי דופק בחוזקה. זה כאילו אני רוצה לסגור הכל בחוץ ופשוט לקבל קצת שקט ושלווה. בחודש האחרון, היה לי כל כך הרבה לכתוב, אבל המשכתי לדחות את זה לאחר כך. בפעם האחרונה היה לי רעיון מדהים, הוא חמק כי הייתי צריכה לעבור לדבר הבא. אבל הבטחתי לעצמי שבכל פעם שארגיש שאני צריכה לצרוח, אכתוב במקום. והגיע הזמן הזה - זו הסיבה שאני כאן, כותבת את המילים האלה.

אז מאיפה אני צריך להתחיל? האם אתה באמת מעוניין?

ובכן, הנה המציאות שלי. אבא שלי נפטר לפני חודשיים ואני עדיין לא מאמינה.
נשארתי בישראל חודשיים כדי לתמוך רגשית באמי וגם כדי לעזור לה לארגן את מה שאבי השאיר מאחור. בגלל המלחמה, בתי ואני חזרנו עם מה שאני חושד שהוא הפרעת דחק פוסט-טראומטית. הטראומה נשארת איתנו, ואנחנו חיים איתה כל יום, למרות שחזרנו לאוסטרליה.

מה עוד? אני לא מרוצה מהאופן שבו אני מבלה את הזמן, את העבודה ואת פיתוח הקריירה שלי, אבל אני יודעת שזה ישתנה בקרוב. אני אם חד הורית בלי משפחה כאן באוסטרליה, ולפעמים אני מתקשה כלכלית. בן זוגי ואני, אחרי שש שנים ביחד, כבר לא זוג. אני עדיין צריכה לסיים את שתי יחידות הלימוד שלי ועוד התמחות לתואר שני. אז כן, להיות מוצפת זו לשון המעטה.

מה המשמעות של להיות מוצף עבור אחרים?

תחושת עומס יתר היא משהו שאנשים רבים חווים, והיא יכולה ללבוש צורות רבות. זוהי תחושה מוחצת של יותר מדי אחריות או עומסים רגשיים כמו אבל, טראומה וחרדה. בין אם מדובר בעבודה שמצטברת, אובדן אישי או גורמי לחץ יומיומיים, עומס יתר יכול לגרום לנו להרגיש כאילו אנחנו טובעים.

תחושת עומס יתר מתרחשת לעיתים קרובות משום שתגובת המוח שלנו ללחץ נכנסת להילוך גבוה. כאשר המרכז הרגשי של המוח שלנו, האמיגדלה, נמצאת בגירוי יתר, זה יכול להוביל לתחושות של חרדה, פאניקה ותחושת חוסר אונים. היכולת שלנו לקבל החלטות, לנהל זמן ולתעדף נפגעת, וזה הרגע שבו מתרחשת שחיקה.

אז איך אני עדיין מחייכת?

האמת היא שלא תמיד. לפעמים, כמו עכשיו, אני מרגישה שאני מתפרקת לרסיסים. אבל כתיבת המילים האלה עוזרת לי להתאושש ונותנת לי תקווה. המחשבה על המציאות הכאוטית בישראל, המאבק לשרוד, והעובדה שיש לי משפחה וחברים מדהימים - גם שם וגם כמה כאן באוסטרליה - מזכירה לי שהכל בסדר. יש אנשים שאני יכולה לסמוך עליהם, אנשים שאני מרגישה בטוחה איתם.

ישנן אסטרטגיות שונות להתמודדות עם תחושת עומס יתר. אחד הכלים החשובים ביותר הוא ניהול זמן, וזה משהו שאני עובד עליו גם עם צעירים בייעוץ. אנשים רבים מבינים שניהול יעיל יותר של זמנם יכול להקל על הלחץ המתמיד הזה. מבחינתי, הבנתי שקביעת גבולות חשובה לא פחות - לדעת מתי להגיד לא, ולהגן על האנרגיה שלי כדי שאוכל להתמקד במה שחשוב.

ברגעים כאלה, אני נזכרת שטיפול עצמי הוא לא רק מותרות; הוא הכרחי. לקחת זמן ללכת לחוף הים, לטייל או להאזין למדיטציה מקרקע אותי. מחקרים מראים שתרגול מיינדפולנס, ניתוק ותעדוף הרפיה הם המפתח לניהול עומס. כתיבת הפוסט הזה היא חלק מהטיפול העצמי שלי - זה נותן לי מרחב לנשום ולהרהר.

גם לתמיכה חברתית תפקיד מכריע. מחקרים מדגישים כי רשת תמיכה עוזרת להפחית תחושות של לחץ. אני אסיר תודה למשפחתי ולחבריי שמזכירים לי שאני לא לבד במסע הזה. אני עדיין יכול לעשות תוכניות גדולות כדי לעזור לאחרים כמוני למצוא כלים להתמודדות וויסות עצמי.

גבולות, ולהיות אמא

אני גם חושבת שגבולות הם המפתח. אני לומדת להציב גבולות כדי להגן על האנרגיה שלי, כדי שאוכל להתמקד בלהיות נוכחת עבור הבנות שלי. אולי אני לא תמיד מצליחה, אבל אני עושה כמיטב יכולתי - ולפעמים, זה חייב להספיק.

אני אמא מספיק טובה עם הזמן שאני כן מבלה עם הבנות שלי. אני שם בשבילן, ואני נותנת להן להחליט מתי הן רוצות לבלות יחד. אני יודעת שזה אף פעם לא ירגיש מספיק עבורן, אבל אני נותנת להן את מה שאני יכולה, ואני יודעת שזה מה שחשוב.

תבכה את זה

ונחשו מה? לפעמים, אתם פשוט צריכים לבכות. בכי אינו סימן לחולשה; זהו שחרור. בכי יכול להפעיל את מערכת העצבים הפאראסימפתטית, שעוזרת לגוף לנוח ולעכל לאחר לחץ. כשאתם מרגישים מוצפים, לפעמים הגוף שלכם פשוט צריך לשחרר אותו. אז קדימה - בכו אם אתם צריכים. זוהי דרך לאפס את המצב, ולפעמים, זה בדיוק מה שאתם צריכים.

מה הלאה?

הנה עוד כמה אסטרטגיות שיכולות לתמוך בהפחתת עומס יתר:

1. נשימה עמוקה ומיינדפולנס: כשאנו מרגישים מוצפים, הנשימה שלנו הופכת לעתים קרובות לשטחית, מה שרק מחמיר את המצב. תרגול תרגילי נשימה עמוקה, כמו נשימה סרעפתית, מסייע להרגיע את מערכת העצבים. מיינדפולנס ומדיטציה הן גם כלים רבי עוצמה. על ידי התמקדות ברגע הנוכחי, אנו יכולים להפחית תחושות של לחץ ולהחזיר את עצמנו למצב של רוגע.
2. תנועה ופעילות גופנית: פעילות גופנית משחררת אנדורפינים, שהם גורמים טבעיים לשיפור מצב הרוח. בין אם מדובר בהליכה, מתיחות או יוגה, תנועה עוזרת להיפטר מהמתח שמצטבר כשאתם מוצפים. אני אישית מוצא שהליכה על החוף היא דרך נהדרת לנקות את הראש.
3. דברו על זה: שיתוף רגשות עם מישהו שאתם סומכים עליו יכול להקל על העומס הרגשי. בין אם זה חבר, בן משפחה או מטפל, שיחה על מה שמציק לכם עוזרת לכם לעבד ולקבל פרספקטיבה. מחקרים מראים שתמיכה חברתית היא אחד מחסומי הלחץ היעילים ביותר.
4. שינה: חוסר שינה גורם להכל להרגיש גרוע יותר. כשאנחנו עייפים, קשה יותר להתמודד עם אתגרים. מתן עדיפות לשינה - אפילו רק תנומה של 10 דקות - יכול לעזור לאפס את המוח שלכם ולתת לכם את האנרגיה להתמודד עם כל מה שיבוא אחר כך.
5. חמלה עצמית: אחד הדברים החשובים ביותר לזכור כשמרגישים עומס יתר הוא להיות נחמדים לעצמכם. עומס יתר נובע לעתים קרובות מתחושה שאנחנו לא עושים מספיק, או שאנחנו נכשלים. אבל במציאות, אנחנו בני אדם, וזה בסדר לא להיות בשליטה על הכל. חמלה עצמית פירושה להכיר בכך שאנחנו עושים כמיטב יכולתכם, וזה מספיק.

אז איך אני מתמודד/ת?

יש ימים שאני בוכה את זה, יש ימים שאני כותבת, ויש ימים שאני פשוט יושבת עם המומים. מה שעוזר לי אולי לא התשובה לכולם, אבל הידיעה שאתה לא לבד שמרגיש ככה יכולה להיות נחמה.

להיות מוצף זה קשה. אבל להכיר בזה, לכתוב את זה ולמצוא דרכים להתמודד עם זה יכולים לגרום לזה להרגיש פחות מבודד. עדיין יש לי כל כך הרבה תוכניות לפניי - תוכניות גדולות לעזור לאחרים שמרגישים כמוני, אלה שצריכים כלים לנהל ולוויסות עצמי דרך הכאוס של החיים.

אם אתם מרגישים מוצפים, דעו שאתם לא לבד. כולנו יכולים למצוא דרכים להתמודד עם זה. ואולי, בתהליך, נבין עד כמה אנחנו גמישים.